ילדים רבים סובלים מנוזלים באוזניים, בעיקר בשנות חייהם הראשונות. בשנים אלו הם רוכשים את השפה, והנוזלים עלולים להפריע לתהליך.
קראו עוד:
מה הקשר בין שתי התופעות? למה בכלל מצטברים נוזלים באוזניים אצל חלק מהילדים, ואיך הם משפיעים על היכולת ללמוד לדבר? אנסה להסביר.
מהם נוזלים באוזניים?
לאוזניים שלנו יש מבנה מורכב. התפקיד של האוזן החיצונית והתיכונה הוא לקלוט את הצלילים ולהעביר אותם לחיישן שנמצא בשבלול האוזן הפנימית. כדי שהתהליך יתבצע היטב, חלל האוזן התיכונה צריך להיות מאוורר ולהעביר את הרטט של עור התוף דרך מערכת עצמות עדינה עד לאוזן הפנימית. הולכת הקול טובה במעבר אוויר ונחלשת אם הקול עובר דרך שכבת נוזל. זו הסיבה שבצלילה במים נשמעת הסביבה שקטה מאוד.
האוויר בחלל של האוזן התיכונה מגיע אליו דרך תעלה המחברת בין האוזן לחלקו האחורי של האף, ונקראת "החצוצרה". אם היא נסתמת בשל נפיחות או נזלת, האוויר אינו מסוגל לחדור דרכה מהאף לאוזן, ובהדרגה מצטברים באוזן התיכונה נוזלים שאינם יכולים להתנקז. רבים חושבים בטעות שמקור הנוזלים באוזניים הוא המים שבמקלחת או בבריכה, אבל מדובר בנוזל צמיג שנוצר ומצטבר מאחורי עור התוף.
אם הילד אינו מגיב כצפוי לצלילים ולרעשים שונים, מרבה לשאול "מה?", מגביר את עוצמת הטלוויזיה והמחשב, דיבורו אינו מובן או שקיים חשד לאיחור בהתפתחות השפתית - יש לבצע בירור, כולל בדיקת אף אוזן גרון ובדיקת שמיעה
למה התופעה נפוצה אצל ילדים?
כי אצלם החצוצרה דקה יותר ונמצאת במנח אופקי יותר בהשוואה למבוגרים. הדבר קשור למבנה האנטומי שלהם. גם השקד השלישי (רקמה שנמצאת מאחורי חלל האף), שלעיתים מוגדל בגיל הילדות, עלול לתרום לחסימת החצוצרה. ילדים גם סובלים יותר מהצטננויות, בעיקר כשהם נמצאים בגנים ובמעונות. בדרך כלל חולפים הנוזלים באוזניים ללא צורך בטיפול ספציפי, אבל בחלק מהמקרים הנוזלים אינם נספגים, וליקוי השמיעה שנגרם בגללם הוא ממושך יותר.
מהו ליקוי השמיעה שנגרם מהצטברות נוזלים?
עוצמת הקול נמדדת ביחידות של דציבל. עוצמה של אפס דציבלים מוגדרת כצליל החלש ביותר שאוזן בריאה יכולה לשמוע. קליטת צלילים בטווח של אפס עד 15 דציבלים מוגדרת כתקינה. עוצמת שיחה רגילה היא סביב 60 דציבל. הצטברות נוזלים מפחיתה את השמיעה במידה מזערית עד בינונית: ברוב המקרים הליקוי הוא סביב 45-20 דציבל. ליקוי זה מפריע לקלוט את הדיבור בצורה מיטבית, והדיבור נשמע חלש ופחות מובן. כדי להמחיש זאת, נסו לדמיין מצב של הכנסת אטמים לאוזניים או סגירת האוזניים עם האצבעות.
איך עלולים הנוזלים להשפיע על רכישת שפה?
רכישת שפה היא תהליך מורכב שדורש בין היתר יכולת לשמוע את הסובבים באינטראקציה תקשורתית. הגיל הרך הוא בעל חשיבות רבה ברכישת השפה, ודווקא אז יש נוזלים ודלקות אוזניים בשכיחות גבוהה, וקיים חשש שהצטברות נוזלים תפריע לתהליך. מרוב המחקרים שבדקו את הנושא עלה שהצטברות נוזלים אכן עלולה להזיק.
מתי נחשוד שקיימת בעיה?
אם הילד אינו מגיב כצפוי לצלילים ולרעשים שונים, מרבה לשאול "מה?", מגביר את עוצמת הטלוויזיה והמחשב, דיבורו אינו מובן או שקיים חשד לאיחור בהתפתחות השפתית - יש לבצע בירור, כולל בדיקת אף אוזן גרון ובדיקת שמיעה. גם בגיל הרך ניתן לבצע בדיקת שמיעה. היא שונה מזו שעוברים מבוגרים, אבל ניתן להפיק ממנה מידע חשוב.
מה אפשר לעשות?
אם אכן נמצאו נוזלים באוזניים, והתגלה ליקוי שמיעה אצל הילד, יש להנגיש לו את השפה ואת הדיבור באמצעות הפחתת רעשי רקע ושימוש בתנועות גוף ובהבעות פנים. יש לעדכן את הצוות החינוכי במסגרת שבה הוא נמצא. רופאי אף אוזן גרון עשויים להציע טיפולים לשיפור השמיעה, ביניהם ניתוח של החדרת צינוריות אוורור ("כפתורים") עם או בלי כריתת השקד השלישי. בכל חשד לאיחור בהתפתחות השפה והדיבור, מומלץ לפנות לאבחון של קלינאי תקשורת.
הכותבת היא קלינאית תקשורת אחראית במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין שברעננה
